פיראטים2.jpg

שמשיר - חרב פרסית מעוקלת
המאה ה־17 או המאה ה־18 ,איראן
להב: פלדה, ידית שנהב
נדן: עץ, בד קטיפה, ברזל וזהב
באדיבות מוזיאון ישראל

פיראטים .png
שמשיר – חרב טורקית המאה ה־19 להב פלדה, י

שמשיר – חרב טורקית

המאה ה-19, להב פלדה, ידית קרן ופליז

באדיבות מוזיאון העיר עכו

 

בתודעתנו הפיראטים קשורים בתערובת של מיתוסים ועובדות, שמקורם ביצירות הספרות והקולנוע הרבות שהוקדשו לנושא. הפיראט תואר ביצירות אלו כ"נָבָל־עַל" או כמורד שרמנטי שלא איבד את צלמו המוסרי. 

האם תיאורים אלו הם אמת או פרי הדמיון? קשה בדיוק לדעת. הפיראטים עצמם לא תיעדו את מציאות חייהם, והמעט שידוע עליהם מגיע מתיאור מוּטה של אנשים שנפלו בשביים. אין ספק שהם היו פושעים אכזריים, אך באורח החיים שאימצו היה גם היבט של מרד. מלחים רבים בחרו בפיראטיות כאלטרנטיבה לעבודה בתנאים מחפירים ובשכר נמוך. אף שהם היו חופשיים יותר כפיראטים, חייהם היו רחוקים מחיי זוהר. בדרך כלל הם בזבזו את שללם על הימורים, נשים ושתייה, ורבים מהם מתו בגיל צעיר.  

תופעת הפיראטיוּת – השוד הימי – התפתחה מאז שהחל האדם לסחור באמצעות כלי שיט, והיא שגשגה בעיקר באזורים של שלטון רופף. הפיראטיות התקיימה כבר בעת העתיקה בים התיכון ובים סין והגיעה לשיאה במאה השבע־עשרה באוקיינוס האטלנטי, עם עליית הקולוניאליזם האירופי והתפתחות נתיבי הסחר עם "העולם החדש".

בתום מלחמת העולם השנייה כמעט נעלמה תופעת הפיראטיות, בעקבות התפתחות הטכנולוגיה והאכיפה בנתיבי הסחר הימי שהפכו בינלאומיים. בתחילת המאה הנוכחית אנו עדים להתחדשות הפיראטיות, בעיקר לאורך חופי אמריקה ואפריקה ובאוקיינוס ההודי.

עדי שלח - אוצרת המוזיאון הימי

מספרת על התערוכה

BARONG.JPG

ברונג

המאה ה־19

פיליפינים ובורניאו

להב: מפלדת שכבות, ידית מעץ וכסף

נדן: עץ, רטאן, אלומיניום וצדף

תיבת אוצר

המאה ה־16 או המאה ה־17 

מערב אירופה

ברזל

 

    במכסה התיבה יש מנגנון נעילה מתוחכם: חור         

    מפתח מרכזי נסתר מפעיל סדרת מנופים הדוחפים      ומושכים 12 בריחים לארבעה כיוונים. כמו כן,     

    קיימים בריחים חיצוניים הננעלים במנעולי תלייה.      בחזית מופיע חור מפתח מדומה לקישוט.

תיבת_אוצר-removebg-preview.png
GALERA.JPG
sos.png

לעוד הרפתקאות פיראטיות אתם מוזמנים לשיעור על פיראטים באקדמיה המקוונת לימאים צעירים 

ימאים צעירים כיתוב גדול.png

On-Line